<h1>פסקי שכל טוב סימן י"א</h1>
<h2>דף עו.</h2>
ואם נחתכו רגליה לגמרי מארכובה ולמטה כשירה, מארכובה ולמעלה פסולה. [וכן שניטל צומת הגידין]. פירוש אם (נוטל) [ניטל] צומת הגידין, אע"פ שהעצם קיים שלא נחתך, כיון שניטל בו [צומת] הגידין, טריפה. וקיימא לן בהא כעולא דאמר וכנגדו בגמל ניכר, שזנבו קצר ואינה יכולה לכסות לארכובה הנמכרת עם הראש אלא האמצעית שהיא בסוף הקולית בתחלת ענקירון דנחית בוכנא ועייל אסינתא. והוא עצם השוק שבין הירך ובין הארכובה הנמכרת עם הראש. והיינו דקתני וכן שניטל צומת הגידין, כלומר אם זו הארכובה נחתכה למעלה הימנה טריפה, לפי שאינה חיה עוד. ואם לא נחתך הרגל וניטל צומת הגידין הקבועין בה, גם הבהמה טריפה, כי הגידים משתרבבין בין הגוף ומתפזרין מקצתן בירך אחד ומקצתן בירך השני במקום שפורעים הטבחים ופותחין (ביטול) [צמותת] הגידים וחוזרין ונמצתין ונקבצין בשוק. לפיכך אם ניטל אותו הצומת עוד אין לה מחיה, לפיכך טריפה, שהרי אמר הקב"ה לנאמן ביתו [ויקרא י"א] זאת החיה אשר תאכלו. דחיה, שיכולה להעלות ארוכה, אכול. ודלא חיה ואינה מעלה ארוכה לא תיכול. ולבני נח אמר [בראשית ט'] "כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה". עכשיו אם נחתך עצם הארכובה הנמכרת עם הראש או העצם של שוק של מעלה, כשירה. ואבר עצמו מטמא במשא. אבל למעלה מאותה הארכובה אם נחתך העצם פסולה גם הבהמה. וזהו ששנינו וכן שניטל צומת הגידין פסולה. כדברי עולא ולא כרב. וכן בשר של שוק, אם נחתך רובו בצירוף העור מחציו ולמטה עד שמגיע [אל] הארכובה זו שאמרנו שיש בה שלשה גידין, הרי הבהמה אינה מעלה ארוכה, לפיכך טריפה. ואם למעלה, שיש [שם] בשר עבה כלפי עגבות, הרי רכובה זו מתרפאת, וחיה וכשירה.
<h2>דף עו:</h2>
כל שנשבר העצם ולא יצא לחוץ, אם עור ובשר חופין את רוב עביו ואת רוב היקפו, אפילו ניטל מן העצם ההוא חתיכה כשירה. ואם (עין) [אין] עור (הבשר) [ובשר] חופין את רוב עביו ואת רוב היקפו, אסורה.
